שום דבר לא הלך כמו שתכננו.
בהתחלה גנבו לנו את הארגז.
ארגז שלם מלא בפתיתי פרפין, שהיה שם ופתאום לא היה יותר.
אחרי שמצאנו פתרון יצירתי ברגע האחרון, הרשנו לעצמנו לצחוק תוך כדי שאנחנו מדמיינות את הפרצוף של הגנב שפתח את הארגז והבין מה הוא גנב..
אחר כך בא הגשם,
כל הדרך בירידות אל ים המלח החזקנו אצבעות שהסערה הזו לא תהפוך ברגע לשטפון ...
אבל אז באה השמש, וציוץ הציפורים, וממש בעיקולים האחרונים כבר היה ברור, שגם מזג האויר מבין שאין לו ברירה אלא להתיישר.
כשכבר סיימנו לערוך את השולחן, וחיברנו הכל לשקע,
גילינו שחשמל יש בשפע, רק לא בשקעים שאנחנו צריכות ...
וכל טובי החשמלאים, אנשי התחזוקה, והמנהלים של מלון דיוויד ריזורט ים המלח, התגייסו כהרף עין לטפס על הגגות ולנסות לאתר את התקלה ...
בינתיים הגיעו המתנדבות הקסומות של בנק לאומי, שהזמינו את הסדנא,
והבנות, נערות קיבוץ בארי, זו אחרי זו, סקרניות, מצחיקות, ממהרות, יחפות וחסרות סבלנות..
וכולנו יחד ניסינו לטכס פתרונות לחשמל..
וככה, כשהחשמלאים על הגג, והנערות היחפות כבר אוטוטו צריכות לצאת לפעילות הבאה, והתסכול על הסף, אמרה לי מישהי מהנערות בשקט, בואי, זאת באמת לא דרמה, היו לנו כבר גדולות מאלה.. וקרצה.
פרופורציות.
אם יש דבר שהשהייה במלונות ים המלח עם האנשים המקסימים האלה, מלמד אותנו בכל פעם מחדש, זה פרופורציות.
נשמנו עמוק, והתחלנו במסע להעברת הציוד לנקןדה אחרת, זה לא היה יפה כמו שתיכננו, ולא נוח בשום צורה לאף אחד,
אבל הכל, אמרה דנה - משתבש לטובה.
ואפילו שזה בכלל לא מה שתכננו, מאחורי הקלעים הבלאגן שחגג הביא לתוצאות יפיפיות, הביא לרצון להעיז, לשחר עם חומרים, להתלכלך, להתבאס, לנסות שוב..
כשסיימנו בחוץ ירד הלילה, הסבונים והנרות נארזו בשקיות מתנה, מי לעצמה ומי למישהי אחרת.
הבנות מיהרו לעוד פעילות.. נשות הבנק מיהרו להסעה, אנחנו העמסנו את הציוד וכל הדרך חשבנו לעצמנו,
איזו זכות שזאת העבודה שלנו.
לפגוש את המתנדבות של בנק לאומי, שנסעו שעה וחצי לכל כיוון, בדרך לא דרך, רק בשביל לשמח אנשים שהן לא מכירות, לפגוש נערות שעברו וראו יותר מכל כך הרבה אנשים והן אמיצות ומקסימות, כמו כל כך מעט מהאנשים..
זכינו.
תודה מקרב לב, לכפר הנוער גבעת וושינגטון, לניב מחנות ״ניחוחות״ (חנות חברתית ייחודית ממינה בכפר הנוער!) על ההדרכה, ההנחייה, חומרי הגלם המעולים והסבלנות..
תודה לבנק לאומי, למתנדבות כולן ולדנה במיוחד, שמנצחת ביד רמה על האפשרות לתת לחברה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.
ותודה לכם אנשי בארי, על השיעור החשוב בפרופורציות.