תוצאות חיפוש

כמה מתוק היה?? אין שום תמונה שיכולה להמחיש כמה מתוק! כמה מתוקים היו הילדים והילדות של בית ספר מענית ברמלה. מנומסים, מצחיקים, מלאי חדוות יצירה ורעיונות מקוריים. כמה מתוקים היו המתנדבים של בנק לאומי- מרגשים, מסורים, אכפתיים. כמה מתוק היה צוות בית הספר, אנה של רוח טובה, יעלי שלנו, ובעיקר - בצק הסוכר, והקאפקייקס והאווירה כולה.. מתוק בבטן, מתוק בלב, מתוק ישר לנשמה.. סדנא להכנת קאפקייקס בחסות בנק לאומי

אם יש סדנא שמחממת את הלב באמת, זו הסדנא הזאת. סדנא להכנת כריות חימום תוך כדי תפירה (מיומנות חשובה שכל כך הרבה אנשים כבר לא מכירים! אצלנו לומדים בחמש דקות!) חושבים על האימוג׳י ועל מה שאנחנו בעצם מרגישים ומאחלים לעצמנו או למישהו אחר, להרגיש.. תודה לעמותת רוח טובה שחושבים עלינו כל הזמן, לחברים בבית ספר האון שהכינו כריות חימום לחיילי צה״ל, הפצועים בבתי החולים, בחסות חברת סיילספורס וביחד עם מתנדבים ומתנדבות מטעמה. ולקשישות המופלאות של מרכז היום של גבעת אולגה, ביחד עם מתנדבי ומתנדבות מכללת עתיד, שעשו גם הם עבודה מופלאה ותפרו 60 כריות חימום צבעוניות וריחניות.

הבוקר התחיל בשיטוט ברחבי הצפון. ככה זה כשאין וויז.. אבל בסוף הגענו. וטוב שהגענו. כי למרות המצב המתוח, בחורפיש, מייצרים חוסן וממשיכים לחיות, כי אפשר אחרת.. אז אחרי ארוחת בוקר מושקעת, שהכינו נשות חורפיש לאורחות שלהן - נשות סנמינה מערכות מהישוב הסמוך מעלות, ואחרי הסברים על המקום המיוחד הזה, עברנו לחלק האמנותי. סדנת שזירת פרחים לקשישות בחורפיש יחד, שזרנו בשתי שפות. הסברנו, שאלנו, צחקנו, ויצרנו עשרות זרים יפיפיים מלאים בפרחים ואהבה. תודה לנותנת החסות - חברת סנמינה מערכות, לעמותת נלחמים בשבילך המפעילה את המיזם בחורפיש, ולשושבינה, שדואגת לעשות את העולם טוב יותר - עמותת רוח טובה

בוקר. חיפה של אחרי גשם. הוויז עבד הפעם, בזמן האחרון זה לא עניין של מה בכך. גם המשאית עם העצים הגיעה בזמן, גם המתנדבות ו-2 המתנדבים. גם אנחנו. מתחילים בשיחה וסיור עם דפנה - המנהלת של בית מרים, מקום מדהים, שמשמש מעון יום לאנשים עם מוגבלויות קשות, המקום הומה ותוסס, הכנות לפורים ולפסח, כולם בעשייה. גם אנחנו. החבורה של "גב מערכות" מפשילה שרוולים. הם באו לעבוד. יחד הם חותכים. משייפים. קודחים. ניב שלנו מדייק אותם, מנחה ומשחרר.ה ם לומדים בשניה ומיישמים. בצהריים כבר פינת הזולה מוכנה... עכשיו יהיה מקום שבו המלווים יכולים לשבת בכיף בשמש. תודה לכם - גב מערכות חבורה של אלופים תודה לעמותת רוח טובה ולירדן האלופה על האמון בנו. לניבצ׳וק שלנו - הלוחש לעצים. ולבית מרים - על אירוח מושלם מלא בחיוכים והשראה.

הכתובת חסויה. וטוב שכך. לאט לאט המתנדבים והמתנדבות של בזק מתאספים. כולנו קצת חוששים. לא רוצים להפריע למרקם החיים העדין כל כך של הדיירים והדיירות פה, לא להגיד מילה לא במקום, לא לדרוך על עצבים רגישים.. אבל לאט לאט זה קורה מעצמו. המפגש, השיח, האצבעות הקטנות מתחילות לעבד את הפלסטלינה והסכר נפרץ, עד כדי כך שבסוף היה קשה כל כך להיפרד. תודה לכם, חברת בזק - נותנת החסות והמתנדבים, עמותת רוח טובה - שתמיד מאתגרת אותנו ומאפשרת לנו להיות חלק מתיקון העולם שלה. ולכם, הילדים והילדות המדהימים של מקלטי החירום, כל אחד ואחת עם הסיפור שלו/ה ועם הכנפיים הקטנות שהצמחתם, מי ייתן ותזכו לגלות מציאות אחרת, להמשיך לרקום ולפסל את סיפור חייכם מחדש כמו בפלסטלינה.

״צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו״ מאת: הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשבוע שעבר בילינו יחד בפעילות משותפת של סדנת נרות, בחסות בנק לאומי והמתנדבים המדהימים שלהם ואנשיה הנפלאים של עמותת אנוש. יחד יצרנו, צבענו, והכנו נרות נפלאים ריחניים ופרחוניים,. יצקנו לתוכם תבניות פרחים וסיפורים קסומים.. תודה לכם, אנשי בנק לאומי ועמותת רוח טובה, שאתם מאפשרים לנו פעם אחר פעם להאיר איתכם את העולם עוד קצת. תודה לאנשי עמותת אנוש שקיבלתם אותנו בזרועות פתוחות וחיוך רחב.. שנזכה להאיר מקומות חשוכים, פינות אפלות ולהדליק ולגלות ברבים אורות של אחרים.

משלוחי מנות לקשישים, למפונים, לילדים עם צרכים מיוחדים, לחולי סרטן. בשבועות האחרונות זכינו ללוות אתכם באריזת משלוחי המנות. בזכותכם. מאות משולחי מנות, עם כרטיסי ברכה אישיים מלאים באהבה ואכפתיות - נארזו, ונשלחו. בזכותכם. מאות מפונים - מהדרום והצפון, קשישים, ילדים עם צרכים מיוחדים וחולי סרטן - זכו למנה גדושה של תשומת לב מתוקה. בזכותכם. הצלחנו להגדיל את האור. יחד. תודה לעמותת רוח טובה - שותפים נפלאים לדרך, והמטריה של כל הטוב הזה. לחברת מקס כרטיסי אשראי, לחברת סנאפצ׳אט, חברת סיקוויד, חברת סלקום. ותודה למאות המשתתפים שקיבלו את דרישת השלום המתוקה ושלחו לנו תמונה מתוקה שלהם.

בית הספר עציון הוא כבר כמעט הבית השני שלנו. ולא סתם. המקום המיוחד הזה, על תלמידיו, תלמידותיו וסגל ההוראה שלו, גרמו לנו להרגיש בבית בפעם הראשונה שנפגשנו אי שם.. גם חברת האשראי מקס, שבוחרת לקחת חסות פעם אחרי פעם, על כל כך הרבה פרוייקטים בכלל, ועל בית הספר בפרט, גם הם מאתגרים אותנו להמציא את עצמנו מחדש בכל פעם. בפורים האחרון בחרנו ביחד איתם - להסתכל בקנקן ולא רק במה שיש בו. והכנו יחד משלוחי מנות מתוקים במיוחד!

בכל השבוע שקדם למפגש הזה, ירד גשם. בכל יום הסתכלנו בתחזית קדימה לראות שאכן יש סיכוי שתתקיים פעילות.. וכך קרה שפתאום בין כל כך הרבה ימים של גשם, יצאה שמש. והיה חם.. לפעמים אפילו חם מידי.. אז הזענו ביחד, בין הצבעים, הברגים, והכלים שקיבלו חיים חדשים, תפקיד חדש.. מתוך הבלאגן נוצר לאט לאט קיר תחושתי שישמש את באי המקום ללמוד משהו על עצמם, להתנסות, לנגן, לצחוק.. תודה לכם, אנשי נוירודרם המופלאים, שלא קיטרתם לרגע, שעשיתם הכל כדי שייצא מושלם תודה למאיה המארחת שלנו מבית אקשטיין ולחבר׳ה המקומיים שנרתמו לעזור. ותודה לשמש, שקפצה לשניה בשביל לאפשר לכל הטוב הזה לקרות..

״הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנים, אבל הזמן הבא הכי טוב הוא ברגע זה ממש״ (יש האומרים שזה פתגם סיני עתיק, אנחנו חושבות שזה פשוט מסכם את הסדנא הזאת..) סדנת יצירת ערכות ההנבטה, שחברת סולראדג׳ [SolarEdge] רכשה לסיומו של יום חשיפה לבוגרים ובוגרות של עמותת אלווין, אחרי ארוחת בוקר מפנקת וסיור מודרך ומפורט במפעל, שכלל הסבר לאיך סוחטים מהשמש חשמל ויוצרים עולם יפה וירוק יותר, ישבו יחד עובדי החברה והאורחים והאורחות שלהם, ובין הצנצנות, האדמה, והזרעים ביקשנו מהם לספר על מהי צמיחה עבורם … תודה לכם, החברים באלווין, בסולארדג׳ וכמובן בעמותת רוח טובה, על בוקר מלא במחשבות והשראה.

שום דבר לא הלך כמו שתכננו. בהתחלה גנבו לנו את הארגז. ארגז שלם מלא בפתיתי פרפין, שהיה שם ופתאום לא היה יותר. אחרי שמצאנו פתרון יצירתי ברגע האחרון, הרשנו לעצמנו לצחוק תוך כדי שאנחנו מדמיינות את הפרצוף של הגנב שפתח את הארגז והבין מה הוא גנב.. אחר כך בא הגשם, כל הדרך בירידות אל ים המלח החזקנו אצבעות שהסערה הזו לא תהפוך ברגע לשטפון ... אבל אז באה השמש, וציוץ הציפורים, וממש בעיקולים האחרונים כבר היה ברור, שגם מזג האויר מבין שאין לו ברירה אלא להתיישר. כשכבר סיימנו לערוך את השולחן, וחיברנו הכל לשקע, גילינו שחשמל יש בשפע, רק לא בשקעים שאנחנו צריכות ... וכל טובי החשמלאים, אנשי התחזוקה, והמנהלים של מלון דיוויד ריזורט ים המלח, התגייסו כהרף עין לטפס על הגגות ולנסות לאתר את התקלה ... בינתיים הגיעו המתנדבות הקסומות של בנק לאומי, שהזמינו את הסדנא, והבנות, נערות קיבוץ בארי, זו אחרי זו, סקרניות, מצחיקות, ממהרות, יחפות וחסרות סבלנות.. וכולנו יחד ניסינו לטכס פתרונות לחשמל.. וככה, כשהחשמלאים על הגג, והנערות היחפות כבר אוטוטו צריכות לצאת לפעילות הבאה, והתסכול על הסף, אמרה לי מישהי מהנערות בשקט, בואי, זאת באמת לא דרמה, היו לנו כבר גדולות מאלה.. וקרצה. פרופורציות. אם יש דבר שהשהייה במלונות ים המלח עם האנשים המקסימים האלה, מלמד אותנו בכל פעם מחדש, זה פרופורציות. נשמנו עמוק, והתחלנו במסע להעברת הציוד לנקןדה אחרת, זה לא היה יפה כמו שתיכננו, ולא נוח בשום צורה לאף אחד, אבל הכל, אמרה דנה - משתבש לטובה. ואפילו שזה בכלל לא מה שתכננו, מאחורי הקלעים הבלאגן שחגג הביא לתוצאות יפיפיות, הביא לרצון להעיז, לשחר עם חומרים, להתלכלך, להתבאס, לנסות שוב.. כשסיימנו בחוץ ירד הלילה, הסבונים והנרות נארזו בשקיות מתנה, מי לעצמה ומי למישהי אחרת. הבנות מיהרו לעוד פעילות.. נשות הבנק מיהרו להסעה, אנחנו העמסנו את הציוד וכל הדרך חשבנו לעצמנו, איזו זכות שזאת העבודה שלנו. לפגוש את המתנדבות של בנק לאומי, שנסעו שעה וחצי לכל כיוון, בדרך לא דרך, רק בשביל לשמח אנשים שהן לא מכירות, לפגוש נערות שעברו וראו יותר מכל כך הרבה אנשים והן אמיצות ומקסימות, כמו כל כך מעט מהאנשים.. זכינו. תודה מקרב לב, לכפר הנוער  גבעת וושינגטון, לניב מחנות ״ניחוחות״ (חנות חברתית ייחודית ממינה בכפר הנוער!) על ההדרכה, ההנחייה, חומרי הגלם המעולים והסבלנות.. תודה לבנק לאומי, למתנדבות כולן ולדנה במיוחד, שמנצחת ביד רמה על האפשרות לתת לחברה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. ותודה לכם אנשי בארי, על השיעור החשוב בפרופורציות.

חברת אינטל איתגרה אותנו עם רעיון. סדנת אונליין ליצירת פרחים ממוחזרים מבקבוקים, לציון 100 ימים לשבי החטופים בעזה. דרך מופלאה לחבר בין העובדים במשרד או בבית ובין הרעיון הגדול יותר, הלאומי - החטופים והחטופות, שמוחזקים כבר 100 ימים בעזה. תוך כדי שהידיים גזרו, צבעו והדביקו לתוצר המקסים, שמזכיר לנו ומאפשר לנו להזכיר גם לאחרים... הצלחנו לשמוע (ולהשמיע) שיתופים, מחשבות ורגשות. תודה לחברת אינטל, שעצרה את העשייה היומיומית, כדי לתת מקום לחיבור, להזדהות ולאכפתיות. תודה לאורי על הדקדוק בפרטים הקטנים והאמון בנו. ולנועה מעמותת "רוח טובה", שתמיד מאתגרת אותנו עוד קצת... בתפילה גדולה לשובם בשלום ובמהירות של כל החטופים והחטופות, החיילים והחיילות שלנו.