גולות / גוגואים / אדג'וקים
הרבה לפני שהשוק הסיני נפתח למערב והגולות הפכו פופולאריות, היו אלה בתחילה האגוזים (בעונת האביב) ואחריהם גרעיני המשמש (הגוגואים, או האג'וקים בלשונם של הירושלמים), שכבשו בסערה את עולם משחקי הילדים, ולכן את כל המשחקים הנ"ל אפשר גם לשחק בקיץ עם שאריות המשמשים (או עם אגוזים), ולעודד בכך את הילדים לאכול את הפרי בחשק רב.
טכניקת הקליעה בגולות, נעשית באמצעות אחיזה של הגולה ביד, כך שהאצבע המורה מקיפה אותה והאגודל משמש להדיפת הגולה (או האגוזים וגרעיני המשמש)
בין המשחקים:
קרוב לקיר
המשתתפים עומדים בשורה ישרה מול קיר, ומשליכים לעברו גולות. מי שהצליח להשליך את הגולה שלו הכי קרוב לקיר, הוא המנצח בסיבוב. ומקבל את הגולות של כל המתמודדים בסיבוב.
המנצח הוא זה שהגולה שלו עצרה הכי קרוב לקיר.
קליעה לבור
כל המשתתפים קולעים ממרחק שווה את הגולות לבור שנחפר מראש. (אם משחקים במשחק זה בבית - אפשר להשתמש בדלי קטן (כזה שלוקחים לים כדי שהילדים ישחקו, או פחית שימורים ריקה וכד').
המשתתפים, שקלעו, מחלקים ביניהם את הגולות של המשתתפים שלא הצליחו לקלוע.
בוריאציה מאתגרת יותר - מכוונים המשתתפים את הגולה כך שתפגע בקיר ותעוף ממנו לתוך ה"בור".
"באולינג" גולות
על שולחן, ריצפה (או כל משטח ישר) מסדרים את הגולות במרחק 5 ס"מ זו מזו (או במבנה אחר). המשתתפים צריכים לפגוע בגולות. כל משתתף בתורו, מגלגל את הגולה שלו לעבר המבנה.
משתתף שלא פגע באף גולה, מפסיד את הגולה שלו ומשאיר אותה במקומה על המשטח כמטרה.
משתתף שהצליח לפגוע - זוכה בגולה שזרק וגם בגולות בהן פגע.
שלוש גומות
לאורך מסלול חופרים שלוש גומות – "בורות". המשתתפים עומדים בשורה חזיתית במרחק מהגומה הראשונה. מטילים את הגולות לפי תור ומתחילים בגומה הקרובה ביותר. השחקן קולע את הגולה שלו לתוך הגומה. אם הצליח, הוא ממשיך הלאה לגומה הבאה וכן הלאה. מי שמסיים ראשון הוא המשתתף שהצליח ראון לקלוע את הגולה שלו לבור.
כשמשחקים בבית משתמשים ביריעת בד, סדין או מפה (אפילו חד פעמית פשוטה) וקערית פלסטיק או כוס. מניחים את הקערית במרכז המפה. מעמידים גולה אחת (או יותר) בקצה הכוס או הקערית (כהן הפוכות כמובן).
מבקשים מהמשתתפים להרים את המפה ולהביאה לנקודה אחרת בחדר מבלי להפיל את הגולה. אפשר גם לאתגר ולהוסיף גולות נוספות, או נקודות נוספות לעצירה.
אפשר להקשות ולבקש מהמשתתפים לעשות זאת ביד אחת, עם הגב למפה וכו'.